גל וגליה, מכורות איפור בנות 14 מדרגה ראשונה.

יום שלישי, 20 במאי 2014

המדריך לגראנג'יסטית המתחילה

איזה דרך יותר טובה יש להתחיל פוסט על גראנג' מאשר תמונה של קורט קוביין עושה פרצוף לובש חולצה של Grunge is dead?
אתם צודקים, אין כזאת. 
אני לא משקיעה כל כך בהופעה שלי, ולרוב אני לבושה די גנרי. זה נובע משלוכיות טיפוסיות של נערה מתבגרת שיודעת שאם היא תלבש רק ג'ינס וטי שירט ולא תצטרך לחשוב הרבה על ההופעה שלה היא תוכל לישון עוד חמש דקות.
אבל, בימים שאיכשהו רוח הקודש עברה דרכי ואני לא לוחצת על כפתור "נודניק" בשעון המעורר, אם אני אשקיע בהופעה שלי לאיזשהו כיוון, אני אזרוק על עצמי חולצת פלאנל, נעליי צבא, ואיפור טבעי. זה בעצם החיבור שלי לגראנג' כהופעה חיצונית. 
כסגנון מוסיקה, גיליתי אותו בחופש הגדול של שנה שעברה (בין ח ל-ט). גל התחילה להתעניין בנירוואנה, ובזכותה הקשבתי ל-Nevermind לראשונה. מאז נירוואנה היא הלהקה האהובה עליי, והתרחבתי לשאר האלבומים שלהם ולעוד להקות גראנג'. אפשר להגיד שנירוואנה היא מה שפתחה אותי יותר לרוק, שהקשבתי כמעט אך ורק לפופ בכיתה ח'. מה שהכי יפה, שגל עכשיו לא סובלת את נירוואנה :P היא סנובית של מטאל ;)
למרות שאני הכל בערך חוץ מגורו אופנה, כאן אתן לכן טיפים אם אתן רוצות לפתח את סגנון ההופעה החיצונית שלכן לכיוון יותר Edgy (סלחו לי על ההיבריש באמת לא מצאתי מילה יותר טובה..), תמשיכו לקרוא!
איפור גראנג'י הוא אחד מהדברים הטובים ביותר שקרו לאנושות. בעיקר למתחילות. גם גראנג' בבסיסו לא מצריך איפור, אז אם אין לך מצב רוח לאיפור המראה הגראנג'י גם עובד בלעדיו.
הסיבה שהוא כל כך טוב, היא כי האיפור הגראנג'י הוא אחד מהסלחנים ביותר. כמה שיותר מרוח, לא מטושטש, זרוק, ומוזנח- ככה יותר טוב. 
משהו שאת צריכה לזכור אם את רוצה לעשות איפור גראנג'י, מה שמבדיל מעושן גראנג'י (לדוגמה כמו זה) לבין סתם מעושן שחור, היא שהאיפור הגראנג'י לא אמור "לייפות" אותך במובן הקונבנציונלי. איפור גראנג'י מקנה מראה עייף ולא מושלם, שלדעתי זה חלק מהיופי. לדוגמה, הצללית שמרוחה נמוך מעד בקו הריסים התחתון, היא סימן היכר לאיפור גראנג'י זרוק, שעושה "עיני דביבון", שאני דווקא מחבבת :P
 הנה איפור גראנג׳י מאד אופנייני לי. 
הבסיס- מאט וחיוור. הצללות חדות יותר ואפורות יותר, בשביל לתת לפנים מראה יותר גווייתי. בנוסף גם השתמשתי בשיטה שאני קוראת לה ״אנטי קוניסלר״- הנחתי צללית סגלגלה מתחת לעיניים בשביל להיראות עייפה. אני יודעת שזה יישמע לרובכן ביזארי, וזה לא הכרחי, אבל בעיניי הלוק הזה הוא על גבול הערפדי ואני אוהבת מראות לא מושלמים. הגבות עשויות אבל לא מושלמות, אתן רואות שהשארתי כמה חורים.
לא, אין פילטר, התאורה פשוט ממש ממש טובה :P
בדרך כלל בשפתיים או שאני לא אגע, או שאני פשוט אכתים באמצע כדי שאני אראה כאילו סיימתי לשתות דם. אני מוזרה. 
אגב התמונה היא מאותו יום, פשוט עם תאורה אחרת :P
לסיכום, עשי ואל תעשי לאיפור גראנג'י:
-עשי טעויות. לא בהכרח בכוונה, אבל אם נמרחה לך קצת המסקרה, או הצללית מטושטשת בצורה לא מושלמת, זה מעולה. אל תתקני את זה!
-אל תיראה יותר מידי חיה. את הברונזר הכתמתם, הייליטרים למיניהם, שפתונים בוהקים וכאלה. את רוצה להיראות חצי מתה ועייפה. 
-אל תנסי להיראות מושלמת מידי. אם יש לך חצ'קון סורר, כהויות רציניות, פיגמנטציה, כל דבר שאת נאבקת לכסות, עזבי את זה. את חושבת שלקורטני לאב היה זמן להתעסק בכיסוי חצ'קונים? לא!
כמו שאני מתה על איפור גראנג'י, אני גם מתה על סגנון לבוש כזה. המפתח כאן הוא "זרוק אך לא מוזנח". כלומר, גם מכנסי טרנינג זה זרוק. גראנג'י? לא במיוחד. 
מה שאני אוהבת בסגנון לבוש כזה, ש-1) הוא לא מחייב לחשוף עור, 2) הוא מחמיא בלי להיראות מתאמץ, 3) הוא מחוספס, ו-4) הוא לא דורש השקעה. לא כספית ולא בבוקר :P
בתמונה משמאל לימין: זארה, זארה, ואחת לא ידועה
המוווון פלאנל! חולצות משובצות יכולות להפוך כל בגד משעמם (לדוגמה, ג'ינס וטי שירט שחורה) לזרוק ומגניב יותר. גם זה מושלם גם לימים האלה באביב שלא מספיק קר בשביל סווטשירט אבל לא מספיק חם בשביל להיות רק עם קצר. 
ימין לשמאל: כריס קורנל, קורט קוביין, טיילור מומסן, אדי ודר
4 אלילים מדגימים פלאנל. באמת צריך יותר?
טירשירטים זרוקים של להקות הולך מצויין עם הלוק הגראנג'י. נקודות בונוס אם זאת להקת גראנג'! ;) 
טירשטים כאלה לרוב לא נמכרים בחנויות מותגים, אלה יותר בבאסטות ושווקים אקראיים, או חנויות קונספט כאלה שמתמחים בחולצות של להקות, שזה די נדיר. שלי מבאסטה באילת, וגזרתי אותה ככה שהיא תהיה גופייה, למרות שגם גזרת בנים עובדת עם הגראנג' (ראי ערך- התמונה שלי עם החולצה של נירוונה). 
לסיכום, ביגוד גראנג'י, בדומה לאיפור הגראנג'י- זרוק, כהה, ולא מושלם. תתרחקי מחולצות ניאוניות או ורודות מידי. נקודות בונוס אם את נועלת דוקטור מרטנס! 
עם כל אהבתי לגראנג' כהופעה חיצונית, הוא סגנון מוסיקה בראש ובראשונה. 
ז'אנר מוסיקלי זה מושפע בעיקר מהפאנק והאינדי רוק, שמאופיין בגיטרות מלוכלכות, צלילים לא מלוטשים, מילים לא ברורות, ובדרך כלל מבטא תחושת קהות, דיכאון או זעם. 
הוא התפתח באמצע שנות השמונים, והובא לתודעת המיינסטרים בתחילת הניינטיז באמצעות "ארבעת הגדולות", Soundgarden, Nirvana, Pearl Jam, ו-Alice In Chains. כאן הראיתי שניים מהדיסקים האייקונים ביותר של הגראנג'- Nevermind של נירוואנה ו-Ten של פרל ג'אם. על שניהם אני ממליצה בחום. 
גראנג', כסגנון מוסיקה וכהופעה חיצונית, מאופיין בהיותו לא מושלם, גולמי, ולא מלוטש. זה חלק מהיופי שלו לדעתי. 
הגראנג' נולד בניינטיז ורובו גם מת בניינטיז, והוליד אחריו את הפוסט-גראנג', שכלל להקות מעולות בעיניי כמו פו פייטרס. הרבה להקות רוק אלטרנטיבי מושפעות מהגראנג' עד היום. 
נסיים בשיר גראנג' האהוב עליי בכלללל היקום כולו. 
אם אני עצובה או משהו, תשמיעו לי את השיר הזה ותראו איך אני קופצת על ספסלים ועושה גיטרת אוויר. 
תודה רבה שקראתן, מתה עליכן!