גל וגליה, מכורות איפור בנות 14 מדרגה ראשונה.

יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

"So here it. No hype, no gloss, no pretense, Just me. XTINA"

אז היום, יש לאלילתי כריסטינה אגילרה יום הולדת 33 (ומחר לאלילתי השנייה כרמי יום הולדת 15!).
כריסטינה אגילרה היא לא מישהי שאני מעריצה. היא אובססיה קיצונית שלי שגובלת במחלת נפש. אני דלוקה עליה כבר שנתיים והמחלה הזאת רק מחמירה.
הכל התחיל כשהלכתי לישון אצל חברה בחופש הגדול 2011. היא הראתה לי את הסרט "בורלסק", שזה מין מחזמר בכיכובה של כריסטינה והזמרת שר.
טוב בכנות, וזה עם כל האהבה, חרא סרט. אבל שמעתי את הקול שלה. וזה כאילו ראיתי את האור לראשונה!!! בחיים לא שמעתי מישהי שרה ככה, בעיקר כי באותה תקופה הייתי קבורה עד הראש בזמרות עם קול מאד מוגבל ולא נחשפתי כל כך לזמרות שבאמת יודעות לשיר.
אני מאד אוהבת את כריסטינה והעקרונות שלה. היא מתייחסת הרבה לסטנדרטים הכפולים בחברה בעיקר בנושא מיניות בין גבר לאישה, והיא חושבת שבתור אומנית היא רוצה גם לבטא את המיניות שלה, ושלהרגיש סקסית ולהיראות סקסית לא עושה אותה זונה. והיא צודקת!
ורק הבהרה- אני לא מכירה אותה. אני לא יודעת אם היא בן אדם טוב. אני רק תומכת בחלק מהמעשים שהיא עשתה ובחלק מהעקרונות שלה, אבל אני לא מתרצת כל דבר רע שהיא אי פעם עשתה.
אז כריסטינה, ב-20 השנים שלה בתעשייה (היא התחילה בתור ילדה בדיסני), עברה המון שינויי תדמית. לכן, חילקתי אותה ל-5 תקופות, שלכל תקופה אני אראה מראה איפור שביצעתי בהשראתו. אז אני מציגה בפניכן, אחרי מיליון טיזרים, את פוסט המחווה הגדול לכריסטינה אגילרה!
וכי חייבים- 
אזהרה: מכיל מילים גסות. 
תקופת המסטיק (1999):
כריסטינה מקליטה את אלבום הסטודיו הראשון שלה שנקרא על שמה, שכולל את להיטי פופ הטיפשיים והמתוקים כמו genie in a bottle, come on over, what a girl wants  והאהוב עליי (או שיותר מדוייק להגיד- הכי פחות שנוא עליי)- קאבר לשיר I turn to you. למרות שאר הפוסט, כאן אני לא אמליץ על שירים שהם לא סינגלים שאהבתי מהאלבום מהסיבה הפשוטה שהקשבתי לו פעם אחת ופשוט לא אהבתי אותו. אפילו כריסטינה בעצמה אמרה שהאלבום הזה הוא מאד פופ קלישאתי, ושהיא עשתה אותו כי היא הרגישה שזה מה שכולם רצו שהיא תעשה. הוא לא נוראי, הוא יותר מידי פופי ומתוק לטעמי, ולכן לא התאפרתי. תכננתי לעשות איפור טבעי משעמם כזה, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לליישם את זה מרוב שהאלבום הזה לא משך אותי. גם לא הקשבתי הרבה לכל האלבום ותכלס, לא כל כך רציתי, אז לא הייתה לי הרבה השראה.
אין לי הרבה מה להגיד על תקופת הזאת. לדעתי די גנרית ומשעממת. התקופות שבאות אחריה, הן המעניינות ;) 

חשופה(2002):
אני יודעת ש-stripped  זה אומר מופשטת בתרגום חופשי, אבל חשופה לדעתי הרבה יותר מתאים לתוכן של האלבום. אגב, משם הציטוט בכותרת של הפוסט. 
כמעט כל יוצאת דיסני מנסה למרוד ולשנות את תדמיתה לגמרי (אהמ אהמ, מיילי סיירוס) מ-girl next door ל-hooker down the street. כריסטינה עושה שינוי מטורף לא רק בתוכן של השירים שלה, אלא גם באיפור והבגדים. 
האלבוםstripped  הוא לדעתי אחד מאלבומי הפופ הטובים ביותר שאי פעם יצאו. הוא כולל את beautiful הקלאסי, dirrty שלטעמי קצת וולגרי אבל שיר ריקודים נחמד, the voice within שאני תמיד שרה לגל והיא מתעצבנת, can't hold us down שהוא מהשירים האהובים עליי, והשיר האהוב עליי אי פעם- fighter. הווקאל שלה פשוט מדהים שם, ומרגישים את הרגש והכעס שלה. בקשר לשירים שהם לא סינגלים, אני מאד אוהבת מהאלבום את  Impossible, Cruz שנכתב בשיתוף פעולה עם אלישיה קיז Get Mine Get Yours, Infatuation, Soar, Walk Away  ואת I'm Ok
I'm Ok הוא מהשירים המרגשים ביותר שאי פעם שמעתי. ואני גליה הסרקסטית והאדישה, אז אני לא מתרגשת בקלות. אז זה בטח אומר משהו!!! היא בעצם שרה על האלימות שהייתה בבית שלה מצד אבא שלה. למרות שלשמחתי (חס וחלילה) רוב הנערות בגילי לא סובלות מאלימות מצד ההורים שלהם, אני חושבת שהרבה יוכלו להזדהות עם המסר, או יותר בפרט, עם הציטוט מהשיר "Every morning that I wake, I look back at yesterday. I'm Ok". או בתרגום: כשאני מתעוררת בבוקר, אני נזכרת באתמול, ואני בסדר" (גליה בן דוד אבן שושן בע"מ NOT).
למרות שזה כנראה האלבום האהוב עליי של כריסטינה, לדעתי סגנון האיפור והלבוש שלה שם מאד מתאמץ. אני לא אוהבת את העין המעושנת סטייל אגרוף בפרצוף, ואפילו פחות אוהבת את המחסור בגבות. לדעתי היא מאד ניסתה לדחוף את המיניות שלה בשביל להיפטר מתדמית ילדת הדיסני הטובה. אבל בכל זאת הייתי צריכה לקחת השראה מהאיפור.
למרות שהיה משעשע ליצור את האיפור הזה, בעיקר הגבות המכוסות כי נראיתי כמו דראג קווין כועסת ושיכורה, לא הצלחתי לאהוב אותו. 
השראה:
האיפור שיצרתי:
סליחה על האיכות הלא משהו, לא הספקתי לתעד את המראה בלי האיפור במצלמה אז צילמתי באייפד.
אגב, על התמונות עבר פילטר. בעיקר על גבות. במציאות הן נראו זוועה וכמו מין פסים מוזרים שלא התחברו לי לפרצוף, ובאמת שיש דברים שעדיף שיישארו באייפד :P
אבל הנה הצצה:
איחס.
השתמשתי בפלטת נייקד (צירוך מקרים משעשע- לאלבום קוראיםstripped  ולפלטה קוראים נייקד) בעיקר. שמתי את gunmetal  על כל העפעף וציירתי צורת עפעף קצת נפולה ומאד עמוקה וקרובה לאף עם creep, כי לכריסטינה יש עיניים די שקועות. עשיתי תיחום תחתון כבד, ומלא מלא ריסים. הכיסוי מאד מאד גבוה, ועשיתי גם הרבה הצללות.
האמת היא שעשיתי עוד איפור אבל הוא פחות התקשר לי, אז בחרתי לא להרחיב עליו.
אז בסך הכל, למרות שסגנון הלבוש והאיפור שלה היה סליזי מאד בתקופה הזאת, זה לא גורע מכמה שהאלבום הזה טוב. ממליצה לכן נורא לנסות לשמוע אותו ביוטיוב, או מהשירים שציינתי למעלה. לדעתי אם אתן אוהבות פופ קליל ו-R&B אתן תאהבו אותו מאד. 
בחזרה למקורות(2006):
 Back to basics הוא מהאלבומים האהובים עליי בכל הזמנים. האלבום כולו באווירת שנות ה-20 עד ה-40, ומושפע מאלילות בלוז כמו אטה ג'יימס ובילי הולידיי.
הוא כלל הרבה להיטים, כמו Ain't no other man, Candyman ו-Hurt, שאני אוהבת מאד את כולם.
יש בו כל כך הרבה להיטים פונטציאלים שלפעמים חבל לי שהם לא היו סינגלים, כמו Mercy On Me, Still Dirrty, Understand, Make Me Wanna Pray, Save Me From Myself ו-Welcome. 
מה שאני אוהבת באלבום הזה שהיא הביאה פופ כיפי של פעם אל המיינסטרים, וגם שיש בו המון רגש והיא מראה איזה אלילת בלוז היא ואיזה קול מטורף יש לה. 
זאת התקופה האהובה עליי של כריסטינה. בתקופתה הקודמת של Stripped היא תמיד נראתה קצת כמו דראג קווין. מאד מוגזמת ומוחצנת. בתקופה הזאת האיפור נעשה בטוב טעם, היא נראתה זוהרת וסקסית אבל לא זולה, והיא גם התחתנה ונראתה שמחה וכיפית.
אז באיפור החלטתי ללכת עם מה שמאופיין עם שנות ה-20 עד ה-50, איפור פין אפ. מאד קל לביצוע ויפה. 
ההשראה: 
האיפור:
 אז הלכתי על איפור פין אפ די קלאסי. השתמשתי לאיפור העיניים בפלטת naked basics (לאלבום קוראים back to basics ופלטה קוראים נייקד בייסיקס. עוד צירוף מקרים מדהים). בז' על כל העפעף, הדגשה עדינה של הקפל עם צללית חומה, איילינר בולט ושפתון אדום. על השפתיים של לי את russian red של מאק. 
אגב, ניסיתי שהעיניים שלי יהיו בהירות כמו העדשות הצבעוניות של כריסטינה אז באפליקציה בטלפון שיניתי את הצבע. קריפי בטירוף ולא אמין בשיט :P
אגב, מ-1 עד 10, כמה טוב החולצת באטמן משתלבת עם הלוק הזה??
ביוניק(2010):
כנראה לאף אחד בעולם אין מושג מזה bionic. גם לי אין. אבל ככה קוראים לאלבום הסטודיו השישי של כריסטינה.
אם את לא אוהבת מוזיקה אלקטרונית את לא תאהבי את האלבום הזה בכלל. אני מחבבת אותו, למרות שמבחינה טכנית הוא לא נחשב טוב. רוב השירים שם עוסקים במין וזה קצת חרוש באלבום, אבל ההפקה שם עצומה והאלבום הזה הוא פשוט פיצוץ אלקטרוני. או כמו שכריסטינה קוראת לזה, ביוני.
בסך הכל למדתי לאהוב אותו למרות שבדרך כלל אני לא נוטה להקשיב למוזיקה אלקטרונית, אבל אני לא אוכל להקשיב לו מהתחלה ועד הסוף ברצף.
הלהיט הכי גדול שיצא מהאלבום הזה הוא you lost me  שנטחן כאן בארץ. עוד סינגל שיצא היה not myself tonight  שאני לא מתה עליו.
השירים שאני אוהבת מאלבום הם lift me up, I am, Monday morning  ו-stronger than ever.
אז האיפור שעשיתי כאן הוא ללא ספק מהמסובכים שעשיתי. הוא לקח לי שעתיים טובות ואני חייבת לציין שאני לא שלמה במאה אחוז עם התוצאה.
ניסיתי לעשות מין גרסה משלי לכריכה של האלבום, וחלק מהפעמים העתקתי וחלק הלכתי עם מה שנראה לי נכון. לדעתי זה איפור די מגניב. כמו מין מנגנון מוזר בפרצוף שלי, או סוג של סייבורג.
בכלל, בקליפ not myself tonight יש מלא איפורים מוזרים ומגניבים.
ההשראה, וסתם איפורים שאהבתי:
האיפור:
סורי על השרשרת העקומה:P
אז ההשראה שלי הייתה המוטיב החוזר בתמונה של האלבום של שעונים, צינורות, רמקולים, קפיצים, דיסקים, וכל מיני דברים מוזרים. 
אגב, אני ממליצה לכן לצפות בקליפ not myself tonight, רק בגלל כל האיפורים המגניבים שיש שם. השיר עצמו די וולגרי ולא טעמי, והקליפ זה פשוט מין פטישים מיניים של כריסטינה שהייתי שמחה לחיות חיים שלמים בלי לדעת אותם. אבל כן, איפור מגניב!
לוטוס(2012):
לוטוס הוא האלבום האחרון של כריסטינה אגילרה. לדעתי אלבום פופ מעולה, שמכיל שירי דאנס כיפיים כמו your body, red hot kind of love, let there be love, בלדות שקטות יפות כמו blank page  ו-sing for me, שירי העצמה סטייל fighter בשם army of me ו-best of me, ומהאהובים עליי- שירי "פאקיו" חצופים שפשוט גורמים לך לחייך, כמו circles  ו-shut up
האלבום עצמו אלבום פופ כיפי ונחמד, אבל לא מתתי עליו. הרגשתי שהיא מאבדת מהייחודיות שלה בו והיא מנסה ללכת עם מה שטרנדי. השירים באלבום הזה מאד דומים לשאר שירי הפופ שהיום במיינסטרים, וזה קצת מעציב אותי. אבל בכל זאת, האלבום טוב. 
הרבה מהשירים באלבום הם ברוח לוחמנית ומעצימה, ואני מאד מעריכה את זה.
השראה:
האיפור:
אז האיפור כאן הוא גרסה מעודנת יותר למה שיש בכריכה. החלטתי לשלב את הגוונים שהיו ברוב המראות שהיו לה בצילומים לאלבום של הורודים הרכים, הכסופים, והחומים, עם שאר הקונספט של התמונות, של משהו עדין ורך וטבעי. וסמוקי איי כסופה זה לא כל כך רך וטבעי לדעתי. גם רציתי לעשות איפור שאני באמת אהיה מסוגלת לצאת איתו מהבית. הרבה מהשירים באלבום הזה פשוטים ולעניין, וככה רציתי שהאיפור יהיה. 
אז השתשתי כאן בפלטת נייקד, כרגיל. אני ממש מחבבת את האיפור הזה ולדעתי הוא מתאים לבצפר\עבודה\וואטאבר. וגם הוא ממש פשוט לביצוע!
ככה היא נראית עכשיו! התמונה מעמוד הפייסבוק שלה
אז זהו הפוסט להיום. כנראה הפוסט הכי מושקע והכי כיפי שאי פעם עשיתי. אני ממש נהניתי לקחת השראה מאמנית שאני אוהבת, ואם אתן אוהבות פוסטים כאלה של "השראה מוזיקלית" תודיעו לנו ואני אחשוב על עוד! לא חסרים לי אמנים שאני אוהבת :)
אז כמו שהרחבתי קודם, לכל האלבומים של כריסטינה יש מסרים מאד חיוביים בנושא של ביטחון ואהבה עצמית, לכן החלטתי שאחרי כל התמונות של משפוכטלת על המוות הגיע הזמן לתמונה שלי בלי איפור:
אז תודה רבה שקראתן, אני אוהבת אותכן, ומזל טוב כריסטינה!!!